אחוזי נכות בגין סוכרת: איך נקבע השיעור ומה משפיע עליו

סוכרת היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות בישראל, ורבים מופתעים לגלות שבמצבים מסוימים היא עשויה לזכות בדרגת נכות רפואית מול הביטוח הלאומי. השיעור לא נקבע לפי עצם האבחנה — אדם אחד עם סוכרת יכול לצאת עם 0% ואחר עם 100% — אלא לפי אופן האיזון, סוג הטיפול, ובעיקר לפי הסיבוכים שהתפתחו. כאן נסביר איך בנוי סעיף הליקוי של הסוכרת, מהו טווח האחוזים, ומה בעצם מזיז את המחט.

מאיזה סעיף בספר הליקויים נגזרת הנכות בגין סוכרת

בספר הליקויים של הביטוח הלאומי הסוכרת יושבת תחת סעיף ליקוי 4. הסעיף בנוי כמו סולם: ככל שהמחלה חמורה יותר, דורשת טיפול אינטנסיבי יותר ומלווה בסיבוכים — כך עולה דרגת הנכות. אין "אחוז קבוע לסוכרת". הוועדה הרפואית בוחנת את התיק הרפואי ומשבצת את המבוטח בתת-הסעיף שמתאים למצבו בפועל.

טווח האחוזים לפי חומרת המחלה

כך נראה הסולם של סעיף 4, מהקל לחמור:

• היפרגליקמיה או סוכרת ללא טיפול תרופתי — 0%
• סוכרת בטיפול פומי (כדורים) או באנלוג GLP-1 — 10%
• סוכרת בטיפול באינסולין או בטיפול משולב עם אינסולין — 20%
• סוכרת לא מאוזנת בטיפול אינטנסיבי באינסולין (ארבע הזרקות ביום ומעלה או משאבת אינסולין) — 40%
• סוכרת באינסולין עם אי-יציבות קלינית בולטת — 50%
• סוכרת עם סיבוך באחד מאברי המטרה (סיבוך אחד בחומרה של 30%, או שני סיבוכים בחומרה של 20% כל אחד) — 65%
• סוכרת עם שלושה סיבוכים לפחות באברי המטרה (כל אחד בחומרה של 30% ומעלה) — 100%
• סוכרת הריונית — נקבעת בזמן ההריון לפי אותם עקרונות

חשוב להבין: דרגת הנכות הרפואית הזו היא רק חלק אחד מהתמונה. השיבוץ המדויק בסולם, והשאלה אם מגיעה קצבה בסופו של דבר, נקבעים בהליך מול הביטוח הלאומי.

הסיבוכים הם שמזיזים את המחט

הקפיצה הגדולה באחוזים מגיעה כמעט תמיד מהסיבוכים. סעיף 4 מגדיר את "אברי המטרה" כך: עיניים, מערכת העצבים, כליות וכלי דם גדולים וקטנים (כולל המערכת הקרדיו-וסקולרית). בפועל הסיבוכים שנבדקים הם:

• מערכת העצבים — נוירופתיה סוכרתית (פגיעה תחושתית או מוטורית)
• העיניים — רטינופתיה סוכרתית (פגיעה ברשתית ובחדות הראייה)
• הכליות — פרוטאינוריה קבועה או נפרופתיה סוכרתית
• כלי הדם ההיקפיים — פגיעה בזרימת הדם לגפיים
• כלי הדם הכליליים — מחלת לב שהיא סיבוך של הסוכרת

כל סיבוך נבחן קודם כול תחת סעיף הליקוי הייעודי שלו (הרטינופתיה לפי סעיף הראייה, הנוירופתיה לפי סעיף העצבים וכן הלאה). כשהסיבוך חמור מספיק, הוועדה קובעת בגינו דרגת נכות נפרדת ומחברת אותה לנכות הסוכרת בחישוב משוקלל — כך שהתוצאה הסופית גבוהה יותר משתי הדרגות בנפרד. זו הסיבה ששני אנשים "עם אותה סוכרת" יכולים לקבל אחוזים שונים לחלוטין.

נוירופתיה סוכרתית ופולינוירופתיה

הסיבוך העצבי הוא הנפוץ ביותר בתיקי הסוכרת שמגיעים לוועדה. נוירופתיה סוכרתית מתבטאת בדרך כלל בנימול, בצריבה או באובדן תחושה בכפות הרגליים והידיים, ולעיתים גם בחולשה מוטורית; כשהפגיעה מפוזרת בכמה עצבים היקפיים במקביל מדובר בפולינוירופתיה.

הנקודה שחשוב להבין: הנוירופתיה אינה נמדדת בתוך סעיף הסוכרת עצמו. היא נבחנת קודם כול תחת סעיף הליקוי של העצבים ההיקפיים, לפי ההפרעה התפקודית בפועל — היקף אובדן התחושה, קיומה של חולשת שרירים ודרגתה. משם היא חוזרת אל תיק הסוכרת בשתי דרכים:

• כסיבוך באבר מטרה — מערכת העצבים היא אחד מאברי המטרה שסעיף 4 מונה. נוירופתיה בחומרה של 30%, או שילוב שלה עם סיבוך נוסף כששניהם בחומרה של 20%, מספיקים כדי לשבץ את הסוכרת עצמה בדרגה של 65%.
• כדרגה נפרדת בחישוב משוקלל — כשהפגיעה העצבית משמעותית בפני עצמה, נקבעת בגינה דרגה עצמאית שמצטרפת לדרגת הסוכרת בחישוב משוקלל.

בפועל, ההבדל בין תיק שבו הנוירופתיה מוכרת לבין תיק שבו היא נבלעת הוא בדרך כלל התיעוד: בדיקת הולכה עצבית (EMG/NCS) עדכנית, מכתב נוירולוג שמתאר את הממצא התחושתי והמוטורי, ומעקב של מרפאת כף רגל סוכרתית אם קיים. אלה שמאפשרים לוועדה לקבוע דרגה לפי הסעיף העצבי, במקום להסתפק באזכור כללי של "נוירופתיה" במכתב שחרור.

כתבו לנו בוואטסאפ

036012410

מי קובע את השיעור בפועל

את דרגת הנכות קובעת ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, על סמך המסמכים הרפואיים ובדיקה של הרופא בוועדה. חשוב שהתיק שיוגש יכלול תיעוד מסודר: מכתבי אנדוקרינולוג, ערכי HbA1c לאורך זמן, פירוט הטיפול (כדורים / אינסולין / משאבה), ותיעוד של כל סיבוך — בדיקות עיניים, תפקודי כליה, EMG וכדומה. תיק חסר הוא הסיבה השכיחה ביותר לאחוז נמוך ממה שהיה אפשר לקבל. מי שסבור שהאחוז שנקבע לו אינו משקף את מצבו רשאי לערער.

סוכרת סוג 1 וסוג 2 — והאם הדרגה נקבעת לצמיתות

סעיף 4 אינו מחלק את הסוכרת לסוג 1 וסוג 2. תתי-הסעיפים בנויים לפי אופן הטיפול, רמת האיזון והסיבוכים — ולא לפי סוג המחלה. מי שחולה בסוכרת סוג 1 מטופל באינסולין מעצם טבעה של המחלה, ולכן נכנס לתת-הסעיף של הטיפול באינסולין ומעלה; בסוכרת סוג 2 טווח השיבוץ רחב הרבה יותר — מ-0% במצב מאוזן ללא טיפול תרופתי, דרך 10% בטיפול פומי, ועד אותם תתי-סעיפים של אינסולין ואי-יציבות קלינית כשהמחלה מתקדמת. במילים אחרות: לא סוג המחלה קובע את האחוז אלא הטיפול והסיבוכים.

שאלה שנייה שחוזרת היא אם הדרגה נקבעת לתמיד. הרופא בוועדה קובע את תאריך תחילת אחוז הנכות הרפואית, וגם אם הנכות הרפואית היא לתקופה זמנית או קבועה. ההבחנה נגזרת מיציבות המצב הרפואי: כשהמצב עדיין משתנה — למשל בשנה הראשונה אחרי מעבר לאינסולין או אחרי אירוע חד — הדרגה עשויה להיקבע לתקופה זמנית, ובתומה נדרשת בחינה מחדש. סיבוכים כרוניים ויציבים, לעומת זאת, נבחנים כמצב קבוע.

סוכרת עם סיבוכים — לא רק הביטוח הלאומי

חשוב להכיר הבחנה שרבים מפספסים: ביטוח סיעודי אינו ביטוח לאומי. הביטוח הלאומי הוא מוסד המדינה שמשלם קצבת נכות. ביטוח סיעודי הוא ביטוח נפרד — דרך קופת החולים או פוליסה פרטית — שמשלם כשאדם מאבד עצמאות בתפקודי היום-יום. סוכרת עם סיבוכים קשים (למשל קטיעה, עיוורון או אי-ספיקת כליות) עלולה להוביל גם למצב סיעודי. אלה שתי מערכות שונות, וניתן לקבל את שתיהן במקביל — כל אחת נבדקת לפי הכללים שלה.

עוד בנושא

• כמה מותר להרוויח בלי לאבד את קצבת הנכות
• כל מה שצריך לדעת על הביטוח הלאומי ונכות כללית
• איך נקבעים אחוזי הנכות
• הוועדה הרפואית — איך מתכוננים
• אחוזי נכות למחלות לב
• מחלות ומצבים רפואיים נוספים המזכים בנכות

כתבו לנו בוואטסאפ

036012410

שם מלא

מספר טלפון

לחיצה על שלח מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות ותקנון של החברה

שליחה

מקורות רשמיים

• רשימת הליקויים — תוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 · סעיף 4 — סוכרת
• ביטוח לאומי — תנאי הזכאות לקצבת נכות כללית · נכון ל-1.1.2026
• ביטוח לאומי — איך מתנהלת הוועדה הרפואית · "הרופא יקבע את תאריך תחילת אחוז הנכות הרפואית, ואם הנכות הרפואית היא לתקופה זמנית או קבועה"

הנתונים באתר מאומתים מול המקורות הרשמיים שלמעלה. אם התעדכן סכום או תנאי — המקור הרשמי גובר.