אחוזי נכות בגין ליקוי שמיעה: כך נקבע השיעור לפי סעיף 72
ירידה בשמיעה מתגנבת לאט. בהתחלה מבקשים מבני המשפחה לחזור על מה שאמרו, אחר כך מגבירים את הטלוויזיה, ובשלב מסוים שיחה בחדר רועש הופכת למאמץ מתיש. מה שפחות ידוע הוא שליקוי שמיעה קבוע יכול לזכות בקצבת נכות מהביטוח הלאומי — לפי מידת הירידה שנמדדת באודיוגרמה, ולא לפי תחושה כללית. כאן נסביר איך נקבעים אחוזי נכות בגין ליקוי שמיעה, מהו סעיף 72 שלפיו פועלת הוועדה הרפואית, ומאיזו רמת ירידה בכלל מתחילים לצבור אחוזים.
מה בעצם נמדד בבדיקת השמיעה
הבסיס לכל תביעה הוא אודיוגרמה — בדיקת שמיעה שמודדת בכל אוזן בנפרד את הסף שממנו אתם מתחילים לשמוע צליל, ביחידות דציבל (dB). ככל שנדרש צליל חזק יותר כדי שתשמעו, כך הירידה גדולה יותר. לצורך קביעת אחוזי הנכות הביטוח הלאומי לא מסתכל על כל התדרים, אלא מחשב את הממוצע של שלושת תדרי הדיבור המרכזיים — 500, 1,000 ו-2,000 הרץ — לכל אוזן בנפרד. שני הממוצעים האלה, של אוזן ימין ושל אוזן שמאל, הם שנכנסים לטבלה שקובעת את האחוז.
חשוב לדעת: לוח אחוזי הנכות מתחיל בירידה של 15 דציבל, וירידה של 15–20 דציבל בשתי האוזניים מזכה ב-0%. ירידה סימטרית של 21–25 דציבל כבר מזכה ב-5%, אבל כדי שהליקוי יובא בחשבון בתביעת נכות כללית נדרשת ירידה של יותר מ-40 דציבל לפחות באחת האוזניים.
סעיף 72 — הפרט שקובע את האחוזים
ליקוי שמיעה מסווג תחת סעיף 72 (אוזניים) ברשימת הליקויים של הביטוח הלאומי — אותה רשימה משמשת גם בנכות כללית וגם בנפגעי עבודה. הסעיף בנוי כטבלת הצלבה: בשורות מופיעים טווחי הירידה (בדציבלים) של אוזן אחת, בעמודות טווחי הירידה של האוזן השנייה, והמפגש ביניהן הוא אחוז הנכות.
אין כאן מספר קבוע אחד ל"ליקוי שמיעה". האחוז עולה ככל שהירידה הממוצעת גדולה יותר, ותלוי גם בפער בין שתי האוזניים. ירידה קלה וסימטרית תניב אחוז נמוך או אפס, בעוד ירידה עמוקה בשתי האוזניים, קרוב לחירשות, נמצאת בקצה העליון של הטווח. את המספר המדויק קובעת הוועדה הרפואית על סמך האודיוגרמה העדכנית שלכם — ואי אפשר לדעת אותו מראש רק לפי תחושה.
אחוזי נכות בגין ליקוי שמיעה — טבלת סעיף 72 (מעודכן 2026)
הטבלה הבאה מציגה את אחוזי הנכות כשהירידה הממוצעת דומה בשתי האוזניים — כלומר האלכסון של "לוח אחוזי הנכות לפי מדידה אודיומטרית" שבפרט 72(1). כשיש פער בין האוזניים, האחוז נקבע בהצטלבות השורה של אוזן אחת עם הטור של האוזן השנייה, ולרוב יוצא נמוך יותר.
| ירידה ממוצעת בשתי האוזניים (500, 1,000 ו-2,000 הרץ) | פרט ברשימת הליקויים | אחוזי נכות |
|---|---|---|
| 15–20 דציבל | 72(1) | 0% |
| 21–25 דציבל | 72(1) | 5% |
| 26–30 דציבל | 72(1) | 10% |
| 31–35 דציבל | 72(1) | 15% |
| 36–40 דציבל | 72(1) | 20% |
| 41–45 דציבל | 72(1) | 25% |
| 46–50 דציבל | 72(1) | 25% |
| 51–55 דציבל | 72(1) | 30% |
| 56–60 דציבל | 72(1) | 35% |
| 61–65 דציבל | 72(1) | 40% |
| 66–70 דציבל | 72(1) | 45% |
| 71–75 דציבל | 72(1) | 50% |
| 76–80 דציבל | 72(1) | 55% |
| למעלה מ-80 דציבל | 72(1) | 60% |
| חבלה אקוסטית ללא רעש באוזניים ובלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור | 72(4)(ד) | 0% |
| חבלה אקוסטית עם רעש תמידי באוזניים, בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור | 72(4)(ד) | 10% |
מקור: רשימת הליקויים — התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, פרט 72(1) — "לוח אחוזי הנכות לפי מדידה אודיומטרית", ופרט 72(4)(ד). כל שורה בטבלה נבדקה מול הנוסח הרשמי ב-2 באוגוסט 2026.
שתי הסתייגויות רשומות בתקנות עצמן: פרט 72(1) אינו מובא בחשבון לעניין קצבת נכות כללית כאשר הירידה בשמיעה באחת האוזניים אינה עולה על 40 דציבל, ולעניין קצבת שירותים מיוחדים כאשר אחוז הנכות אינו עולה על 45%. וכשלצד החבלה האקוסטית קיימת גם הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור — מוסיפים לאחוזים שבטבלה את אחוזי הנכות שנקבעו לליקוי השמיעה.
נעבור על האודיוגרמה שלכם ונגיד בפשטות מה הסיכוי. הבדיקה קצרה, והתשלום הוא אחוז מהכספים שיתקבלו — רק אחרי שהכסף מגיע אליכם. אלפי תיקים מוצלחים.
טנטון — הצפצופים שנספרים בתנאים
טנטון (צלצול או צפצוף מתמשך באוזניים) הוא סיבה נפוצה לפנייה, אבל הוא לא נספר בפני עצמו. הביטוח הלאומי מכיר בטנטון כליקוי בעיקר כשהוא מלווה בירידת שמיעה בתדרים הגבוהים (3,000–4,000 הרץ) של 25 דציבל לפחות. במסלול נפגעי עבודה, טנטון מתמשך שמתועד ברשומה הרפואית לפני עזיבת העבודה בחשיפה לרעש, ובליווי פניות חוזרות ונשנות, יכול להעניק 10% נכות; ללא טנטון מתמשך, הרכיב הזה מזכה באחוז נמוך בהרבה. לכן תיעוד מסודר של הצפצופים — מתי התחילו, כמה הם קבועים — הוא קריטי לתיק.
נכות כללית, נפגעי עבודה ושירותים מיוחדים
אותה טבלה משרתת כמה מסלולים, אבל הרף להיכנס אליהם שונה. בתביעת נכות כללית, ירידה שמתחילה לעבור את סביבות ה-40 דציבל היא בדרך כלל זו שמתחילה להיתרגם לאחוזים משמעותיים. בבקשה לשירותים מיוחדים (שר"מ) הזכאות אינה נקבעת לפי סף דציבלים, אלא לפי אחוזי הנכות הרפואית ולפי מבחן התלות בעזרת הזולת. אם יש לכם כמה ליקויים יחד (למשל שמיעה לצד בעיה אחרת), האחוזים לא מתחברים בחיבור פשוט אלא בחישוב משוקלל — כל ליקוי נגזר מהאחוז שנותר. הרחבנו על אופן החישוב בעמוד איך מחושבים אחוזי הנכות, ועל התמונה הכוללת של קצבת נכות כללית בעמוד הביטוח הלאומי.
איך מתכוננים לוועדה הרפואית
ההבדל בין תיק מוצלח לתיק שנדחה נמצא לרוב בהכנה. כדאי להגיע עם אודיוגרמה עדכנית ממכון שמיעה מוכר, מכתבים מרופא אף-אוזן-גרון, ותיעוד של מכשירי שמיעה אם אתם משתמשים בהם. שווה לקרוא מראש איך מתנהלת הוועדה הרפואית ומה היא בוחנת, כדי להגיע מוכנים ולא מופתעים. לאורך השנים ליווינו אלפי תיקים מול הביטוח הלאומי, עם שיעור הצלחה של 90% — לא כהבטחה, אלא כתוצאה של הכנה נכונה. אם אינכם בטוחים לאיזה מסלול אתם שייכים, אפשר לראות את מפת המצבים הרפואיים ולהבין מאיפה להתחיל.
נעבור אתכם על התיק ונכין אתכם לוועדה הרפואית. הבדיקה קצרה, והתשלום הוא אחוז מהכספים שיתקבלו — רק אחרי שהכסף מגיע אליכם. אלפי תיקים מוצלחים.
עוד בנושא
- כמה מותר להרוויח בלי לאבד את קצבת הנכות
- קצבת נכות כללית והביטוח הלאומי
- איך מחושבים אחוזי נכות
- הוועדה הרפואית — איך מתכוננים
- אחוזי נכות על ליקוי ראייה
- מחלות ומצבים רפואיים נוספים המזכים בנכות
מאיזו רמת ירידה בשמיעה מתחילים לקבל אחוזי נכות?
לוח סעיף 72 מתחיל ב-15 דציבל: ירידה של 15–20 דציבל בשתי האוזניים מזכה ב-0%, ו-21–25 דציבל בשתי האוזניים מזכות ב-5%. עם זאת, לעניין קצבת נכות כללית פרט 72(1) אינו מובא בחשבון כאשר הירידה באחת האוזניים אינה עולה על 40 דציבל. האחוז המדויק נקבע לפי הצלבת הממוצעים של שתי האוזניים.
אילו תדרים נמדדים לצורך קביעת האחוז?
הממוצע מחושב לפי שלושת תדרי הדיבור — 500, 1,000 ו-2,000 הרץ — לכל אוזן בנפרד. התדרים הגבוהים (3,000–4,000 הרץ) נכנסים לתמונה בעיקר בהקשר של טנטון.
יש לי טנטון בלי ירידת שמיעה גדולה — מגיע לי?
טנטון נספר בעיקר כשהוא מלווה בירידה בתדרים הגבוהים. טנטון מתמשך ומתועד יכול להעניק 10% במסלול נפגעי עבודה, בתנאים הנוגעים למועד ההופעה ולקשר לחשיפה. בלי ירידת שמיעה מלווה קשה יותר לבסס אותו.
כמה אחוזים מקבלים על חירשות כמעט מלאה?
ירידה עמוקה בשתי האוזניים נמצאת בקצה העליון של טבלת סעיף 72 ומזכה באחוז גבוה. המספר המדויק נקבע על ידי הוועדה הרפואית לפי האודיוגרמה, ולכן אי אפשר להתחייב עליו מראש.
מה כדאי להביא לוועדה הרפואית?
אודיוגרמה עדכנית ממכון מוכר, מכתבים מרופא אף-אוזן-גרון, פירוט של מכשירי שמיעה בשימוש, וכל תיעוד קודם. ככל שהתמונה הרפואית מסודרת יותר, כך קל יותר לוועדה לקבוע אחוז שמשקף את מצבכם.
כמה עולה הליווי שלכם?
התשלום הוא אחוז מהכספים שמתקבלים בפועל, ורק אחרי שהכסף מגיע אליכם. בדיקת הזכאות הראשונית קצרה. השאירו פרטים ונחזור אליכם.
מקורות רשמיים
- רשימת הליקויים — תוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 · סעיף 72 — אוזניים וליקוי שמיעה
הנתונים באתר מאומתים מול המקורות הרשמיים שלמעלה. אם התעדכן סכום או תנאי — המקור הרשמי גובר.
עוד באותו נושא
מה זה מצבים רפואיים — סקירה מלאה ↗- פריצת דיסק ובעיות גב: אחוזי נכות בביטוח לאומיפריצת דיסק לא מזכה באחוזים אוטומטיים — הכול תלוי בהגבלת התנועה ובממצא הנוירולוגי. איך נקבעים האחוזים לפי סעיפים 37 ו-32, מתי מגיעה קצבת נכות ומה המסלול כשהגב נפגע בעבודה.
- סיאטיקה ואחוזי נכות: איך ממשים זכויות מול הביטוח הלאומיסיאטיקה כרונית שפוגעת בעבודה ובחיי היום-יום עשויה לזכות באחוזי נכות מהביטוח הלאומי. מסבירים לפי איזה סעיפים בספר הליקויים נקבעים האחוזים, מתי מגיעה קצבת נכות…
- פוסט טראומה — אחוזי נכות וזכאות לקצבת נכות כלליתפוסט טראומה יכולה להקנות קצבת נכות כללית לפי סעיף 34. הסבר על אחוזי הנכות הנפשית, התנאים לקצבה ב-2026, ובמה המסלול נבדל מפוסט טראומה בעבודה ומפגיעת איבה.
- אחוזי נכות בגין ליקוי ראייה: כך נקבעים בוועדהכמה אחוזי נכות מגיעים על ליקוי ראייה? מסבירים לפי מה מודדת הוועדה — חדות ושדה ראייה בסעיף 52, ההבדל בין עין אחת לשתיים, ומתי מדובר בעיוורון.
