אחוזי נכות בגין ליקוי ראייה: כך נקבעים בוועדה

ירידה בראייה נוגעת כמעט בכל דבר ביום — לקרוא מסמך, לזהות פנים ברחוב, לחצות כביש, להמשיך לעבוד. מי שראייתו נפגעה עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מהביטוח הלאומי, אבל כדאי להבין נקודה אחת מראש: אחוז הנכות בגין ליקוי ראייה אינו מספר קבוע אחד. הוא נגזר משילוב של שני נתונים — חדות הראייה ושדה הראייה — ונקבע בסופו של דבר על ידי ועדה רפואית לפי סעיף 52 שברשימת הליקויים. כאן נסביר לפי מה נמדדת נכות הראייה, מה ההבדל בין פגיעה בעין אחת לפגיעה בשתי העיניים, ומתי המצב מוכר כעיוורון או ככבד ראייה.

לפי מה הוועדה מודדת את נכות הראייה

רשימת הליקויים של הביטוח הלאומי (המכונה "ספר הליקויים") מרכזת את ליקויי הראייה תחת סעיף 52 — "ליקויים בכושר הראייה והגבלת שדה הראייה". הבדיקה נשענת על שני מדדים:

• חדות ראייה — עד כמה חדה הראייה, נמדדת עם תיקון אופטי מלא (כלומר עם המשקפיים או העדשות המתאימות). הערכים נעים מ-6/6, שהיא ראייה תקינה, ויורדים דרך ערכי ביניים עד 6/60 ומטה.
• שדה ראייה — כמה רחב השטח שהעין קולטת, נמדד במעלות. ככל שהשדה מצטמצם, הליקוי חמור יותר.

טווח אחוזי הנכות רחב: מ-0% במצב קל יחסית ועד 100% במצבים קשים. אין "אחוז קבוע" לכל אבחנה — הוועדה הרפואית בוחנת את הממצאים ומשבצת אותם בסעיף המתאים ובדרגת החומרה המדויקת.

עין אחת מול שתי עיניים — הפרש משמעותי

זה אולי המקום שבו נופלות הכי הרבה טעויות בהבנה. כשהפגיעה היא בעין אחת בלבד והעין השנייה תקינה, אחוז הנכות בדרך כלל נמוך, ולעיתים אף אפס — משום שהעין הבריאה מפצה על חברתה. לעומת זאת, כששתי העיניים נפגעו, האחוזים מטפסים באופן משמעותי ויכולים להגיע עד 100%. לכן אותה אבחנה בדיוק עשויה להוביל לאחוז נכות שונה לחלוטין, תלוי אם עין אחת נפגעה או שתיהן.

מתי מדובר בעיוורון או בכבד ראייה

לביטוח הלאומי יש סף מוגדר לליקוי ראייה חמור: כשחדות הראייה בכל אחת מהעיניים שווה או נמוכה מ-6/60, או ששדה הראייה בכל אחת מהעיניים נמוך מ-20 מעלות. במצב כזה — למשל בתביעת קצבת ילד נכה — מוכרת דרגה בשיעור מלא.

בנפרד מכך קיימת "תעודת עיוור", שאותה מנפיק משרד הרווחה. היא ניתנת למי שאין לו ראייה כלל, או שחדות הראייה בעין הטובה יותר לאחר תיקון אינה עולה על 3/60, או ששדה הראייה בעין הטובה יותר אינו עולה על 20 מעלות. חשוב לזכור: תעודת עיוור והכרה באחוזי נכות בביטוח הלאומי הן שתי מערכות שונות, כל אחת עם הקריטריונים שלה.

שדה הראייה — ככל שהוא צר יותר, האחוז גבוה יותר

הגבלת שדה הראייה נמדדת בפני עצמה. הצטמצמות קלה, או כזו שקיימת בעין אחת בלבד, מזכה באחוז נמוך. ככל ששדה הראייה מצטמצם — ובעיקר כששתי העיניים מושפעות — האחוז עולה, עד שבמצב שבו השדה בשתי העיניים יורד מתחת ל-20 מעלות אפשר להגיע עד 100%. את הערכים המדויקים שבין הקצוות קובעת הוועדה לפי הלוח שבתקנות, ולכן חשוב להגיע לוועדה עם בדיקות שדה ראייה ובדיקות חדות עדכניות ומדויקות.

כתבו לנו בוואטסאפ

036012410

איך מתנהל התהליך מול הביטוח הלאומי

הדרך לקצבה עוברת דרך ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, שאליה מגישים מסמכים רפואיים — סיכומי רופא עיניים, בדיקות חדות ראייה ושדה ראייה, ואבחנות רלוונטיות. הוועדה קובעת את אחוזי הנכות, ואלה נשקללים יחד עם ליקויים נוספים אם קיימים. מידע כללי על הזכאות והתהליך תמצאו בעמוד קצבת נכות כללית. מכיוון שהאבחון הרפואי הוא שקובע, כדאי מאוד להיערך לוועדה עם תיעוד מסודר ומלא — פער בין הממצאים למסמכים עלול להשפיע ישירות על התוצאה. יש לנו רקורד של אלפי תיקים מוצלחים מול הביטוח הלאומי, עם שיעור הצלחה של 90% — לא כהבטחה לתוצאה, אלא כניסיון מוכח.

ראייה, גיל וסיעוד — לא לבלבל בין המערכות

לקויי ראייה רבים הם בגיל מבוגר, ואז עולה גם שאלת הסיעוד. חשוב להבחין: קצבת נכות מהביטוח הלאומי אינה אותו דבר כמו ביטוח סיעודי. ביטוח סיעודי ניתן דרך קופת החולים או דרך פוליסה פרטית, והוא מערכת נפרדת לחלוטין מהביטוח הלאומי — אפשר לקבל את השניים במקביל, בלי שאחד שולל את השני. אם ליקוי הראייה מלווה בקושי בתפקוד היומיומי, ייתכן שכדאי לבדוק גם את מסלול הסיעוד.

עוד בנושא

• קצבת נכות כללית — סקירה
• איך נקבעים אחוזי נכות
• הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי
• מדריך לפי מצבים רפואיים

כתבו לנו בוואטסאפ

036012410